Vayedaber

Simple Havroutah

Bekhoroth

Daf 60a

לֹא יֹאמַר: אֶבְרוֹר עֲשָׂרָה וְאֶטּוֹל מֵהֶן אֶחָד וְהַשְּׁאָר פְּטוּרִים, אֶלָּא כּוֹנְסָן לַדִּיר, וּמוֹצִיא עֲשָׂרָה, וְנוֹטֵל מֵהֶן אֶחָד, וְהַשְּׁאָר מִצְטָרְפִין לְגוֹרֶן אַחֵר.

Traduction

he may not say: I will separate ten and bring them into the pen, and I will take one of them as animal tithe, and the rest will be exempt. Rather, he must bring them all into the pen and remove ten of them by causing them to emerge from the opening, and take one of them, the tenth one, as animal tithe. And the remainder combine with animals born later, to be tithed in another designated time of gathering.

Rachi non traduit

לא יאמר אברור עשרה. הכחושים והשאר פטורין משום דלא נשתיירו אלא חמשה דלאו בר עישורי נינהו:

אלא כונסן לדיר. כולן בין כחושים בין שמנים. ותרי מילי אשמועינן חדא דאינו יכול לברור הכחושים וחדא אע''ג דלא נשתיירו אלא חמשה לא מצי למימר דליהוו פטורין לגמרי אלא מצטרפין לגורן אחר. וכמדומה דלא איצטריך למימר דהא אמרינן לעיל (בכורות דף נז:) דחמשה לפני הגורן וחמשה לאחר הגורן מצטרפין לעשרה אלא הכי פירושו לא יאמר וכו' והשאר ליהוו פטורין עכשיו שלא אכניסם בדיר עם האחרים ואע''פ שהגיע הגורן אוכל למכרן ולשוחטם הואיל ולאו בני עשורי נינהו דאין הגורן קובע אלא דבר הראוי למעשר והנך חמשה לאו בני עשורי נינהו אלא כונסן לדיר כולן ביחד ומוציא עשרה והשאר מצטרפין לגורן אחר על כרחו שהוקבע בדיר למעשר ולא יוכל למכור ולשוחטם:

וְהָתַנְיָא: תִּשְׁעָה עָשָׂר טְלָאִים, לֹא יֹאמַר: אֶבְרוֹר עֲשָׂרָה וְאֶטּוֹל מֵהֶן אֶחָד, וְהַשְּׁאָר פְּטוּרִין, אֶלָּא כּוֹנְסָן לַדִּיר, וּמוֹצִיא עֲשָׂרָה וְנוֹטֵל מֵהֶן אֶחָד, וְהַשְּׁאָר פְּטוּרִין.

Traduction

The Gemara asks: But isn’t it taught in a baraita that if one has nineteen lambs he may not say: I will separate ten and bring them into the pen, and I will take one of them as animal tithe and the rest will be exempt; rather, he must bring them all into the pen and remove ten of them by causing them to emerge from the opening, and take one of them, the tenth one, and the remainder are exempt? According to this baraita, the remainder are not combined with animals born later.

תַּרְגְּמַהּ רַב הוּנָא בַּר סְחוֹרָה קַמֵּיהּ דְּרָבָא בְּרִיגְלָא: בְּדִיר שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי פְתָחִים עָסְקִינַן, וְיָצְאוּ תִּשְׁעָה בְּפֶתַח זֶה וְתִשְׁעָה בְּפֶתַח זֶה, דְּהַאיְךְ חַד חָזֵי לְהָכָא וּלְהָכָא.

Traduction

Rav Huna bar Seḥora interpreted the baraita before Rava at the time of the Festival discourse: We are dealing with a pen that has two openings. And nine of the lambs emerged through this opening and nine of them went out through that opening, and this last one remaining in the pen is fit to come out here or to come out there. Therefore, all the lambs emerged as part of a tally fit to reach ten.

Rachi non traduit

בריגלא. בשבת שלפני הרגל שבו דורשים הלכות הרגל:

דהאיך חד. שנשתייר באחרונה הוי מנין הראוי בין להכא ובין להכא ופוטר את כולן והוא עצמו קדוש הוי בין שיצא בין שנשתייר באחרונה דעשירי קדוש מאליו:

וְלִישַׁנֵּי לֵיהּ: כְּגוֹן שֶׁמָּנָה תִּשְׁעָה, וְכִי מְטָא עֲשָׂרָה קָרֵי ''חַד'' מֵרֵישָׁא! קָסָבַר: עֲשִׂירִי מֵאֵלָיו קָדוֹשׁ.

Traduction

The Gemara challenges: But let him teach instead that the baraita is referring to a case where he counted nine, and when the tenth lamb arrived to be counted he called it number one and began counting again from the start. In such a case he designated only the nineteenth lamb that emerged as number ten, and therefore all the other lambs are exempt. The Gemara explains that Rav Huna bar Seḥora holds that the tenth animal to come out of the pen is sanctified of its own accord, even if it was designated as number one.

Rachi non traduit

קרא חד מרישא. שלא קראו עשירי אלא התחיל למנות כבתחלה אחד שנים שלשה ונמצא דהתשעה עשר היה עשירי ואפילו התשעה שמנה מתחלה נפטרו במנין הראוי:

מאליו קדוש. אע''פ שקראו אחד ונמצא שהתשעה אחרונים לא יהו פטורין:

וְלִישַׁנֵּי לֵיהּ בְּגוֹרֶן, וּמְנָאָן זוּגוֹת זוּגוֹת! קָסָבַר: עֲשִׂירִי לְמִנְיָן בְּהֵמוֹת הוּא קָדוֹשׁ.

Traduction

The Gemara challenges: But let him teach instead that the baraita is referring to a case of a designated time for gathering the animals, and that the pen has only one opening, but he counted them pair by pair, i.e., he called the first pair number one, the second pair number two, and so on. In this manner, the nineteenth lamb would be designated as number ten and thereby exempt the others. The Gemara explains that Rav Huna bar Seḥora holds that the tenth according to the number of animals is sanctified, regardless of how he counts them. Accordingly, one of the fifth pair would be the tithed animal, and the remaining nine would not be considered part of a tally fit to reach ten.

Rachi non traduit

זוגות זוגות. שנים כאחד וזוג עשירי לא היה רק אחד ויפטרו כולן במנין הראוי דההוא חד בתרא חזיא להכא ולהכא:

למנין בהמות. דלא אזלינן אחר פיו שאומר אחד שנים אלא אחר בהמות שהוציא וכיון שהוציא חמש זוגות שהן עשרה בהמות הוי חד מינייהו קדוש ואינך כולן דהוציא לאחר כן במאי ליפטרי הא לא הוי מנין הראוי:

אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: זְכַאי אִימֵּיהּ דְּרַב הוּנָא בַּר סְחוֹרָה, דְּשַׁנִּי לֵיהּ שְׁמַעְתָּא בְּרִיגְלָא כִּשְׁמַעְתֵּיהּ.

Traduction

Rav Naḥman bar Yitzḥak said with regard to this incident: The mother of Rav Huna bar Seḥora merited to give birth to such a son, who explained the halakha before Rava at the time of the Festival discourse in accordance with Rava’s own halakha.

Rachi non traduit

זכאי אימיה דרב הונא בר סחורה דאשנייה ליה לרבא כשמעתיה. כלומר זכתה אמו של רב הונא בר סחורה שילדה בן כמותו שידע לתרץ לרבא שמועתו בתוך הדרשא ותרצה לו בשיטת שמועתו דהא דקאמר לעיל מנין הראוי פוטר והכי קא מתרץ רב הונא הכא דהא חד חזי להכא וחזי להכא:

מַתְנִי' יָצְאוּ שְׁנַיִם כְּאַחַת — מוֹנֶה אוֹתָם שְׁנַיִם שְׁנַיִם, מְנָאָן אֶחָד — תְּשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי מְקוּלְקָלִין.

Traduction

MISHNA: If two animals emerged as one, one counts them as twos, i.e., as though they came out one after the other. If he mistakenly counted two of the animals at the beginning or in the middle of the ten as one, and then continued his count, the ninth and the tenth are flawed, as he called the tenth: Ninth, and he called the eleventh: Tenth.

Rachi non traduit

מתני' תשיעי ועשירי מקולקלין. כלומר אותו שקרא הוא תשיעי דהיינו עשירי ואותו שקרא הוא עשירי דהיינו אחד עשר עומדים לקלקלה שהוא סבור על התשיעי שהוא חולין ועל העשירי שהוא מעשר ואם עשה כן ולא נמלך בב''ד הרי הן מקולקלין כדקתני סיפא קרא לעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי העשירי מעשר ואחד עשר קרב שלמים. פ''א הויין מקולקלין דלא חל עליהן קדושה ליקרב אלא נאכלין במומן דאע''ג דבעלמא אם קרא לעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי העשירי קרב מעשר והאחד עשר קרב שלמים כדלקמן הני מילי היכא דלא טעה אלא מתשיעי ואילך אבל הכא כל המנין למעלה מתשיעי דקרא לשמיני שביעי ולשביעי ששי או לתשיעי שמיני לא הוו עשירי ואחד עשר קדושים ליקרב הואיל וטעה כל כך והא דקתני יצאו שנים כאחת לא מיירי מתשיעי ועשירי דהא מתשיעי ואילך קמפרש רבא דינא בגמרא אלא הכא מיירי כגון דטעה בחשבון מתשיעי ולמעלה כגון שיצאו שנים בשמיני וקראן שמיני אי נמי יצאו שנים בשביעי וקראן שביעי והא דקתני לקמן מנאן למפרע העשירי קדוש ההוא כדמפרש טעמא דמייתי לה במנינא דפרסאי דקרו לעשרה חדא. ואית דמפרשי משום הכי מקולקלין דמיירי כגון דנתכוין למנותן אחד ובמס' נזירות בפ' ב''ש (נזיר דף לב.) אמרינן גבי מעשר טעותו ולא כוונתו ולא נהירא משום דא''כ אפי' קרא לתשיעי עשירי נמי ליהוי מקולקל בלא יצאו שנים כאחת ועוד למאן דפליג התם דאמר טעותו ואפי' כוונתו מאי איכא למימר. ובנמוקי ר' מצאתי דמקולקלין היינו דקדושה חלה עליהן ומספקא ליה אמאי נקט לשון מקולקלין והכי נהירא טפי ואיכא למימר דפרושי קמפרש במשנה עצמה מ''ט מקולקלין משום דקרא לתשיעי עשירי וכו':

Tossefoth non traduit

יצאו שנים כאחד מונה אותן שנים ואם מנאן אחד תשיעי ועשירי מקולקלין. פ''ה כגון שיצאו שנים כשהגיע לששה או לשבעה ומנאן אחד ועל כן קרא העשירי למנין בהמות תשיעי והאחד עשר עשירי אע''ג דבסמוך אמר קרא לעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי עשירי מעשר ואחד עשר שלמים הכא מקולקלין משום דמנה אחד בשנים שיצאו כאחד ומספקא לן אם נעשין כאחד ע''י שמנאן אחד או לא ואע''ג דאיכא מ''ד בגמרא עשירי למעשר בהמות קדוש דמה שמנאן אחד משוי ליה ספיקא ואותו הקרוי תשיעי הוי ספק תשיעי ספק עשירי והקרוי עשירי הוי ספק עשירי ספק קדוש ליקרב:

קָרָא לַתְּשִׁיעִי ''עֲשִׂירִי'', וְלָעֲשִׂירִי ''תְּשִׁיעִי'', וְלָאַחַד עָשָׂר ''עֲשִׂירִי'' — שְׁלָשְׁתָּן מְקוּדָּשִׁין: הַתְּשִׁיעִי נֶאֱכָל בְּמוּמוֹ, וְהָעֲשִׂירִי מַעֲשֵׂר, וְאַחַד עָשָׂר קָרֵב שְׁלָמִים וְעוֹשֶׂה תְּמוּרָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

Traduction

If he mistakenly called the ninth: Tenth, and the tenth: Ninth, and the eleventh: Tenth, the three of them are sacred, although each has a different halakhic status. The ninth is eaten in its blemished state; and the tenth is animal tithe, which is sacrificed in the Temple and eaten by its owner; and the eleventh is sacrificed as a peace offering, from which the breast and the thigh are given to the priest. And the eleventh renders a non-sacred animal that is exchanged for the peace offering consecrated as a substitute and he sacrifices it as a peace offering; this is the statement of Rabbi Meir.

Rachi non traduit

קרב שלמים. בגמ' מפיק מקרא:

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: וְכִי יֵשׁ תְּמוּרָה עוֹשָׂה תְּמוּרָה? אָמְרוּ מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: אִילּוּ הָיָה תְּמוּרָה — לֹא הָיָה קָרֵב. קָרָא לַתְּשִׁיעִי ''עֲשִׂירִי'', וְלָעֲשִׂירִי ''עֲשִׂירִי'', וְלָאַחַד עָשָׂר ''עֲשִׂירִי'' — אֵין אַחַד עָשָׂר מְקוּדָּשׁ. זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁלֹּא נֶעֱקַר שֵׁם עֲשִׂירִי מִמֶּנּוּ, אֵין אַחַד עָשָׂר מְקוּדָּשׁ.

Traduction

Rabbi Yehuda said: The eleventh animal itself, which he called tenth, is a substitute for animal tithe, and does a substitute render another animal a substitute? Everyone agrees that a substitute is created only in exchange for an originally consecrated animal. The Sages said in the name of Rabbi Meir: The eleventh animal is not considered a substitute for the animal tithe, since if it were a substitute it would not be sacrificed, as the substitute for an animal tithe is not sacrificed. If one called the ninth animal: Tenth, and the tenth: Tenth, and the eleventh: Tenth, the eleventh is not consecrated. This is the principle: In any situation where the name of the tenth was not removed from the tenth animal, the eleventh that was called the tenth is not consecrated.

Rachi non traduit

וכי יש תמורה. דאחד עשר שקראו עשירי היינו תמורת מעשר ובמס' תמורה (דף יג.) גמרינן דאין תמורה עושה תמורה משום דכתיב תמורתו ולא תמורת תמורתו:

אילו היה תמורה. אותו אחד עשר לא היה קרב דתמורת מעשר אינה קריבה כדגמרינן במס' תמורה (דף ה:) [מעשר העברה העברה מבכור ובבכור דרשינן הם קריבין ואין תמורתו קריבה] אלא ודאי מדקרב שלמים הקדש ראשון חשבינן ליה ולכך עושה תמורה כדין שלמים אחרים:

ממנו. מן הי' עצמו:

גְּמָ' אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מְנָאָן זוּגוֹת זוּגוֹת, קִינְטָרִין קִינְטָרִין — עֲשִׂירִי לְמִנְיָנוֹ הוּא קָדוֹשׁ.

Traduction

GEMARA: Rabbi Yoḥanan says: If one counted the animals pair by pair, i.e., he called the first pair: One, and the second pair: Two, and so on, or if one counted them hundred [kinteran] by hundred, the tenth according to his number is sanctified.

Rachi non traduit

גמ' קונטרין. למאות שמנה כל מאה ומאה ביחד:

''לְמִנְיָנוֹ'' מַאי? רַב מָארִי אָמַר: לַמִּנְיָן שֶׁלּוֹ הוּא קָדוֹשׁ, רַב כָּהֲנָא אָמַר: לְמִנְיַן בְּהֵמוֹת הוּא קָדוֹשׁ.

Traduction

The Gemara asks: When Rabbi Yoḥanan says that the tenth is sanctified according to his number, what does he mean? Rav Mari says: It is sanctified according to his counting, i.e., all the animals in whichever pair or group he calls: Ten, are sanctified, e.g., the tenth pair, which consists of the nineteenth and twentieth animals. Rav Kahana says: It is sanctified according to the number of animals, regardless of how he designates them.

Rachi non traduit

למנין שלו הוא קדוש. מנין י' שהוא מונה שלאחר שמנה ט' מאות הוי הק' עשירית קודש:

למנין הבהמות. דלא אזלינן בתר מנין שלו אלא כשמנה ה' זוגות בהמות שהן י' בהמות הוי מיד מעשר בתר מנינו:

תְּנַן: יָצְאוּ שְׁנַיִם כְּאַחַת — מוֹנֶה אוֹתָן שְׁנַיִם שְׁנַיִם. מְנָאָן אֶחָד — תְּשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי מְקוּלְקָלִין.

Traduction

The Gemara cites support for Rav Mari’s opinion. We learned in the mishna: If two animals emerged as one, one counts them as twos. If he mistakenly counted a pair of animals in the middle as one and continued his count, the ninth and the tenth are flawed, as he called the tenth: Ninth, and the eleventh: Tenth.

בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר: לַמִּנְיָן שֶׁלּוֹ הוּא קָדוֹשׁ, מִשּׁוּם הָכִי הָווּ תְּשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי מְקוּלְקָלִין, וְלָעֲשִׂירִי קָא קָרֵי לֵיהּ ''תְּשִׁיעִי'', וְלָאַחַד עָשָׂר ''עֲשִׂירִי''. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: לְמִנְיַן בְּהֵמוֹת הוּא קָדוֹשׁ, לַתְּשִׁיעִי ''תְּשִׁיעִי'' קָא קָרֵי לֵיהּ, וְלָעֲשִׂירִי ''עֲשִׂירִי'' קָא קָרֵי לֵיהּ!

Traduction

Granted, according to the one who says: It is sanctified according to his counting, i.e., Rav Mari, it is due to that reason that the ninth and the tenth are flawed, because the number by which one designates them is significant, and he called the tenth animal the ninth, and the eleventh he designated as tenth. But according to the one who says that the animal is sanctified according to the number of animals regardless of how the owner designates each one, i.e., Rav Kahana, why are they flawed? It should be considered as though he called the ninth animal the ninth, and the tenth animal he called: Tenth.

Rachi non traduit

ולי' י' קא קרי ליה. האי קא קרי ליה לאו דוקא אלא כלומר אמאי מקולקלים הא אמרת דט' למנין בהמות הוי ט' וי' הוי עשירי דלא חיישינן למנין שלו וכיון דלא חיישינן אחד עשר שהוא קורא עשירי ועשירי שהוא קורא תשיעי אמאי מקולקלין ליהוי אחד עשר שלמים ועשירי מעשר:

אָמַר לָךְ רַבִּי יוֹחָנָן: כִּי אָמֵינָא אֲנָא — הֵיכִי דְּאִיכַּוֵּין לְאַפּוֹקֵי זוּגוֹת זוּגוֹת, הֵיכָא דִּנְפַק מִמֵּילָא — לָא.

Traduction

The Gemara answers that according to Rav Kahana, Rabbi Yoḥanan could have said to you: When I said the designation goes according to the animal I was referring only to a case where he intended to take out the animals pair by pair, and he did not err. In such a case his designation is nullified and the animals are sanctified in accordance with the order they left the pen. But with regard to a case where the animal emerged by itself and the owner miscounted I did not say the designation goes according to the number of the animal, as the Torah explicitly includes a case where the sanctification follows a mistaken designation (see 60b).

Rachi non traduit

היכא דנפק ממילא לא. אמרינן למנין בהמות קדוש אלא בתר מנין שלו נמי אזלינן:

תָּא שְׁמַע: מְנָאָן לְמַפְרֵעַ — עֲשִׂירִי שֶׁבְּמִנְיָן הוּא קָדוֹשׁ. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר לְמִנְיַן בְּהֵמוֹת הוּא קָדוֹשׁ — שַׁפִּיר, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר לַמִּנְיָן שֶׁלּוֹ הוּא קָדוֹשׁ, עֲשִׂירִי ''חַד'' קָרֵי לֵיהּ!

Traduction

The Gemara suggests: Come and hear another proof from a baraita: If one counted them backward, i.e., ten, nine, eight, and so on, the tenth animal in the numbering, which he designated as number one, is sanctified. Granted, according to the one who says that the tithe is sanctified according to the number of animals regardless of how he designates each animal, i.e., Rav Kahana, this works out well, as the tenth animal is sanctified. But according to the one who says it is sanctified according to his counting, i.e., Rav Mari, why is the tenth animal sanctified? After all, he called the tenth animal number one.

Rachi non traduit

מנאן למפרע. שהראשון שיצא קרא עשרה והב' תשעה והג' שמנה וכן כולם עד אחד העשר שבמנין שקרא אחד הוי קדוש:

אָמַר רָבָא: הוֹאִיל וְאִיתֵיהּ בְּמִנְיָנָא פָּרְסָאָה, דְּקָרוּ לְעַשְׂרָה ''חַד''.

Traduction

Rava said: The tenth animal is sanctified according to Rav Mari because it has been counted as number ten in Persian counting, as they call the tenth one in their language by the term one, i.e., they count only in units of ten, and call these units: One. Therefore, in this case there is no contradiction between the designation and the number of the animal.

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source